תגמול בתקופת הטיפול הרפואי

נפגעי פעולות איבה יכולים להיות זכאים לתט"ר (תגמול טיפול רפואי ) אם הם אינם מסוגלים לעבוד בעקבות טיפול רפואי או החלמה מטיפול רפואי שעוברים בעקבות הפגיעה, ובתנאי שלא משולם שכר ו/או פיצוי אחר בתקופה זו. התגמול בדרך כלל זמני, בתקופה הקרובה למועד הפגיעה או במהלך טיפולים שעוברים בעקבות החמרת הפגיעה. התגמול ניתן גם למי שהינו זכאי לטיפולים בחמי מרפא, במהלך ימי קבלת הטיפולים.

תט"ר חלקי יכול לקבל אם כושר העבודה שלו נפגע באופן חלקי לתקופה מתמשכת עקב מצבו הרפואי (ללא קשר לקבלת טיפול רפואי).

התגמול ניתן בכל חודש.

אם אינו יכול לעבוד בחלק מהחודש יקבל רק את החלק היחסי של התגמול החודשי לפי מספר ימי הטיפול. מי אם עבדו לפני הפגיעה, סכום התגמול ייקבע בהתאם לגובה ההכנסות מעבודה שהיו להם. הסכום לא יעלה על סך של 1,634.33 ₪ ליום ולא יפחת מהתגמול שמשולם למי שלא עבדו לפני הפגיעה.

• לעובדים שכירים סכום התגמול יחושב לפי השכר הממוצע שלהם (לאחר ניכוי מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות) בשלושה חודשים שקדמו לפגיעה ו/או לטיפול הרפואי. אם התשלום על ימי ההיעדרות מהעבודה שולמו על ידי המעסיק תשלום התגמול יועבר למעסיק.
• לעובדים עצמאים בשלב הראשון ישולם תגמול בסכום זהה לתגמול שמשולם למי שלא עבד לפני הפגיעה .ולאחר קבלת שומת המס לשנה בה קיבלו את הטיפול הרפואי, ואם יתברר שהכנסותיהם פחתו בהשוואה לשנה שקדמה לפגיעה, ישולם ההפרשים. ההכנסה הממוצעת לחודש תחושב על ידי חילוק ההכנסה השנתית ב-12 (לאחר ניכוי מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות).
• למי שלא עובדים וללא ילדים מתחת לגיל 21 יקבל תגמול בסכום של כ-7,180.28 ₪ לחודש. למי שיש ילדים שטרם מלאו להם 21 יקבלו תגמול בסכום של כ-9,311.46 ₪ לחודש.
• לבני נוער בגילאי 18-14 שאינם עבדו לפני הפגיעה ישולם תגמול בסכום של כ-3,590.14 ₪ (מחצית מהסכום שמקבלים מי שעבר את גיל 18 שלא עבדו לפני הפגיעה). מי שעבד לפני הפגיעה יקבל תגמול על פי הכנסתו, ולא פחות מסכום של כ-3,590.14 ₪.

שימו לב: רווקים שמאושפזים בבית חולים לפחות 14 ימים רצופים יקבלו בימי האשפוז 75% מסכום התגמול.

אם הוכר כנפגע פעולות איבה (החל מגיל 14) והוא אינו מסוגל לעבוד בתקופה בה הוא מקבל טיפול רפואי הקשור לפגיעתו.

הזכאות מותנית בכך שלא משולם לו שכר ו/או פיצוי אחר בתקופה זו.

• את התביעה ניתן להגיש בתוך שנה מהיום שבו היכולת לעבוד נפגעה עקב הטיפול הרפואי.
• צריך למלא את הטופס בקשה לתגמול טיפול רפואי ואליו לצרף את המסמכים הבאים:

1. אישור מחלה ו/או מסמך מרופא מטפל בקופת חולים/בית חולים המעיד על אי-כושר. במסמך צריך לפרט את הצורך הרפואי במנוחה, את התקופה הנדרשת ואת הקשר בין תקופת המחלה לפגיעה מפעולת האיבה.
2. סיכום ביניים בתקופת אשפוז ו/או תעודת שחרור מאשפוז עם המלצת מנוחה.

• על שכירים לצרף לתביעה גם תלושי שכר מ-3 החודשים שקדמו לתאריך פגיעתם או לתאריך שבו נזקקו לטיפול הרפואי. מי שמועסק אצל יותר ממעסיק אחד, יצטרך להגיש תלוש שכר מכל אחד מהמעסיקים בו מועסק.
• על עצמאים לצרף לתביעה גם שומה של השנה שקדמה לפגיעה ושומה של השנה שבה הם תובעים את התגמול.
• ניתן להגיש את טופס התביעה והמסמכים באחת מהדרכים הבאות:

1. לסרוק ולשלוח באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי.
2. לשלוח בדואר או בפקס, או לשים בתיבת השירות של סניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים.

אם כבר הוגש תביעה לתגמול בתקופת הטיפול הרפואי ומגיש תביעה להמשך הזכאות (ברצף) לא יצטרך למלא שוב פרטים על גובה ההכנסות ולצרף מסמכים על הכנסותיו.

• התשלום ייכנס לחשבון הרשום על שם התובע. מי שתלוי למחייתו בגורם אחר (כגון חברי קיבוץ או מושב שיתופי), יוכל להגיש את הבקשה לתשלום התגמול לאותו גורם אחר, על גבי טופס לשינוי פרטים אישיים. שכיר שקיבל דמי מחלה על תקופת הטיפול מהמעסיק לא יוכל לקבל בנוסף גם תגמול טיפול רפואי. התגמול ישולם על ידי הביטוח הלאומי למעסיק, והמעסיק יזכה את העובד בימי המחלה שנוכה להם.

במידה ומקבל קצבאות או תגמולים אחרים עבור התקופה יופחת לו החלק היחסי של התגמולים ששולמו עבור אותם ימים.